ההייטק המנותק

ההייטק המנותק

מאת: אלון גולדברג | 23 בינואר 2016

כותרת המשנה של מאמר בדה-מרקר מכריזה: "ההיי-טק מנותק מהממשלה – הוא לא נעזר בה, לא רוצה לשמוע אותה, לא מאמין בה. אבי חסון, המדען הראשי: "רוב המשק לא נהנה מהצלחת ההיי-טק. אומרים שקטר ההיי-טק לא מחובר לקרונות. הבעיה שגם אם הוא מחובר – הוא לא סוחב".

הכותרת הזו מאוד קוממה אותי, עד שקראתי את תוכנו של המאמר וגיליתי שהיא, כמובן, מנותקת ומציגה את דעתם של כותביה. 

למה אנחנו כל כך מצליחים בהייטק וביו-טק? אחד ההסברים הטובים ביותר עולה מההבנה של איך שוק חופשי מהתערבות ממשלתית עובד: כשהדבר היחיד שמשפיע על הצלחתך והצלחת החברה שלך הוא התחרות על לב הלקוח, עם הפחד המתמיד ממתחרה חדש שיכבוש את ליבם בסערה במוצר או שירות טוב יותר משלך שעלול לגרום לך לפשוט רגל, ומוציא ממך את המקסימום.

הפסימיסטים טוענים שמכיוון ששוק ההייטק כל כך חדש, הסוציאל-אטטיסטים עוד לא הספיקו להמציא את הרגולציה שתאכוף את מרותם השרירותית הארכאית על התחום הכל כך דינאמי הזה, ומחלת ההסתדרות רק החלה לשלוח את גרורות הסרטן שלה אל לב החברות – העובדים. טענה תקפה.

אז לנו יש שוק לא חופשי? מה זה אומר בדיוק?

כשאתה לא צריך להשקיע את הנשמה בעבודה או בעסק שלך כדי לזכות בפרס הביטחון התעסוקתי והקביעות. כשאתה מוגן ע"י ארגון עובדים ביריוני ודורסני שלא שם קצוץ על טובת החברה. כשהחברה שלך נהנית משלל אדיר של חוקים, רגולציות, צווי-שעה ומכסי-מגן או "זוכה" בסובסידיות – מתנות-כסף שיוצאות מכספי המיסים שהמדינה כופה על כולנו לשלם. בקיצור – כשפוליטיקאים קצרי ראות מתערבים בכלכלה, בלי שום ענווה וכלום זהירות – ולכן שום קשר למטרת ההתערבות, הכלכלה ניזוקה קשות. איך יודעים שהיא ניזוקה? – ראו את שוק התקשורת ושוק הבנקאות בישראל – מהשווקים הכי ריכוזיים, הכי מחוסרי תחרות, הכי מרוגלצים ועם הכי הרבה ארגוני עובדים חונקים.

הסופר סאלי ג'וליאן, כתב: "כלכלת שוק מבוססת על קניין פרטי, מוקפת בחומת שלטון החוק, היא הסביבה הטובה ביותר לקיום האנושות, מכיוון שבני האדם ישקיעו את כל מרצם ויכולות המצאתם בעבודתם אם יהיו בטוחים ברווח מעמלם. כאשר הרווחים ניתנים בחינם עבור שום דבר, נוצר תסכול וייאוש. לכן הקפיטליזם הועיל ליותר בני אדם מכל שיטה כלכלית אחרת. משאת הנפש הבסיסית ביותר של האדם היא לעבוד עבור עצמך ולקצור את הרווחים". הרווחים שלנו מההייטק הם סמל לשגשוג, פריחה – וגאווה לאומית.

 

מכיוון שבתחומי ההיי-טק והביו-טק, אנחנו מתחרים ומביסים את רובן המוחלט של החברות בעולם, "טייקוניות" או קטנות, ומכיוון שאנחנו עשינו את זה ללא שום טובה, 'נדבה', עזרה, התערבות, פיקוח או אסדרה של המדינה, אנחנו בהיי-טק מתנגדים בצורה קשה להתערבות כלשהי. מספיק לנו להביט *בכל שוק אחר* ברפובליקה העממית של קבוצות האינטרס הלא-היא מדינת ישראל, כדי לדעת בביטחון מוחלט שפקידים בירוקרטים אפורים, לרוב משפטפטנים ללא שמץ של מושג בתחום שלנו, ישמידו לנו את התעשייה ביחד עם מנוע הצמיחה המרכזי של כלל המדינה, אם ינסו איי פעם לאכוף את מרותם. מכיוון שכולנו יודעים את זה, אני מאמין שזה לעולם לא יקרה.

הפילוסופית איין ראנד הוסיפה: "כשאתה מבחין כי כדי לייצר אתה צריך לקבל אישור מאנשים שאינם מייצרים שום דבר, כשאתה נוכח שהכסף זורם למי שאינם סוחרים בסחורות, אלא בטובות הנאה. כשאתה תופס שהרבה אנשים מתעשרים באמצעות שוחד והשפעה – יותר מאשר באמצעות עבודה, וכי החוקים אינם מגוננים עליך מפניהם, אלא מגוננים עליהם מפניך. כשאתה מגלה שהשחיתות מתוגמלת והיושר הופך להקרבה עצמית – אז אתה יכול לדעת שגורל החברה בה אתה חי נחרץ". יש ללמוד מאזהרת ראנד, ולראות את שוק ההייטק כדוגמא וכמופת של איך נראה שוק משגשג ופורח.

המשכורת שלי כמתכנת נגזרת מהיכולת שלי לספק שירות איכותי יותר מלמעלה מ-99% מהמתחרים שלי – בקנה מידה בין-לאומי. כשאתה מנצח בקנה מידה כזה, כשאתה גורם לחברות זרות ולמדינות זרות להשקיע במדינה שלך כסף בעבור היכולות שלך, אתה פותח הזדמנויות להמון אנשים אחרים למציאת עבודה ולעליית בשכר וביכולות – לא רק בהיי-טק, אלא בכל ה-מסביב: מכירות, בנקאות, ניהול, ראיית חשבון, עריכת דין, ניהול-משרד, הסעות, מזון, וכו' מדובר במעגל עובדים מפלצתי בגודלו שמשכורותיהם מגיעות *ישירות* מהרווחים שענף ההייטק מייצר, מבלי שיש להם צל של מושג בפיתוח תוכנה, חומרה או שום דבר למעשה שקשור בהייטק.

נכון ל-2015, תעשיית ההייטק מייצרת כמעט 50% מהיצוא של מדינתנו אך מוערכת רק ב-8% מכוח העבודה. הגדילה העצומה והמהירה של התעשייה יוצרת ביקוש עצום לעובדים, שלמרבה הצער פוגש בהיצע מאוד מוגבל של עובדים איכותיים. הביקוש הגדול לעומת ההיצע המועט, מזניק את המשכורות בתחום שלי. לדוגמא, ראש צוות פיתוח מובייל שבשנה שעברה היה משתכר עד 28 אלף ₪ בחודש יכול היום להרוויח עד 34 אלף שקל בחודש. ביקוש מרכזי נוסף הוא פיתוח האלגוריתמים, בהם השכר לבוגרי תואר שני ללא שום ניסיון יכול להגיע לשכר התחלתי של כ-24 אלף שקל בחודש ולטפס במרוצת השנים עד ל- 35 אלף שקל. (ראו מגמות שכר בשנת 2015).

בשונה מרוב התחומים בהם אתה נדרש לתואר ראשון ומעלה, ההייטק הוא כמו שווקי המסחר, הבנקאות, התיירות, והנדל"ן, בהם כל אחד יכול להצליח אם יש לו את הידע והכישרון, ואני דוגמא חיה לזה. אבל ההייטק נמצא בניגוד מושלם לשווקים אלה, עקב אפס ההתערבות הפוליטיקאים בו לעומת הגבלות מכאן ועד קזחסטן בשווקים האחרים. אני באמת מאמין שאם לא היתה רגולציה כבדה, או 'איגודים מקצועיים' קשיחים, או "מועצות עליונות" שמגבילות ומונעות מכל אדם להיכנס ולהוכיח את יכולותיו ולהתמקצע במה שהוא אוהב לעשות, היינו זוכים היום בהרבה יותר מנועי צמיחה והם היו חזקים וענקיים פי כמה מההייטק. ראו את המקרים של סינגפור, הונג קונג, שוויץ, אוסטרליה, דרום-קוריאה…