הפילים שבחדר

הפילים שבחדר

בועז ארד | 5 ביוני 2015

 

אפשר להמשיל את מצבנו למצבו של אדם שהכניס לביתו פילון נחמד וחביב למראה, וטיפח אותו והאכילו, והנה כעבור זמן הפיל צמח עד כי כעת הוא מאיים למעוך ולחנוק את כל הנמצאים עימו בחדר… והנה כעת אנו בצרה. להמשיך לחיות עם הפיל בחדר אי אפשר, להוציאו מן הבית גם כבר לא ניתן שכן מידותיו העצומות לא מאפשרות זאת. אין ברירה ויש להרוס את הבית.

הדימוי הזה של הפיל הצומח למימדים מפחידים הוא שחלף במחשבתי בדיון על חוק הספרים  שנערך בכנסת השבוע לשמע דבריו של דני טל, הממונה על אכיפת וישום החוק במשרד הכלכלה שהסביר כי בסך הכל יש כמה סעיפים פה ושם לתקן והוא מעדיף תיקונים ושיפורים ולא מהפכות.

חוק הספרים הוא אחד החוקים ההזויים ביותר שעברו בכנסת ישראל אי פעם, הוא חיסל את הסיכוי של סופרים הצעירים, פגע אנושות בהוצאות לאור הקטנות, סגר את הגולל על ספרי ילדים חדשים והדגים כיצד המחוקקים שלנו מסוגלים להתעלם מהנסיון הרע שהצטבר בעולם, לאטום אזנים ולעצום עיניים תוך שהם מנסרים את הגזע המחבר את עם הספר לתרבות הספר ופוגעים אנושות בחירות הביטוי, הערך התרבותי המרכזי ביותר שניתן להעלות על הדעת.

אם לא נוציא את הפיל הזה מהבית בלי תיקונים, בלי הרחבת מרפסת, בלי חיזוקים לרצפה על מנת להכיל אותו, זמנית, הוא יגדל וימוטט את הבית הזה על יושביו.

אם לא נצליח כעת להוציא את הפיל כשהוא עוד קטן מה נוכל לעשות מול "הפילים" שכבר גדלו והפכו לאיום של ממש? פילים מסוגם של מנהל מקרקעי ישראל, המועצות החקלאיות, הוועדים המיליטנטיים, ושלל יוצרי החובות ומשעבדי העתיד שלא נחים לרגע ממלאכת ההרס והרמיסה של כל חלקה טובה בישראל.

לדיון במלא על חוק בספרים כאן:

{youtube}CCj4wZFtE4A{/youtube}