התחברות והרשמה

התחברות והרשמה

כיום מוצגים באתר מעל ל-1400 מאמרים שחלקם פתוח למינויים בלבד.מיטב המאמרים ובהם תרגומי מאמרים נבחרים של איין ראנד מוצעים בתשלום מנוי שנתי. מחיר המנוי לאתר הוא 236 ש"ח כולל מע"מ לשנה קלנדרית (פחות משקל ליום...). המנוי כולל גישה פתוחה לכל מאמרינו ולארכיון המאמרים המצטבר.

מנוי שנתי לאתר מחיר 236 ש"ח כולל מע"מ

btn subscribeCC LG

מנוי חודשי לאתר במחיר 30 ש"ח לחודש

btn subscribeCC LG

youtube-icon rss-icon facebook-icon twitter-icon 

הפרדוקס של השמאל הכלכלי-חברתי

מאת: ד"ר זאב הולנדר | 28 ביולי 2016

LEFT-RIGHT BRINלצורך המאמר הזה, לטובת קיצור והקלה על הקורא, המושג 'שמאל' והטיותיו השונות יתייחס אך ורק להשקפת העולם הכלכלית חברתית השואבת את הסמכות המוסרית מצדק חלוקתי וחברתי שיסודותיו הם שוויון (או קרוב לכך) בהשיגי החיים בן בני אדם (כגון בחינוך, בבריאות, בתעסוקה, בניידות ועוד.)


השמאל מבסס את טיעוניו על ערכים כגון: צדק, חמלה, שוויון, הומניזם וזכויות אדם. אין ספק כי אלו, כאשר הם מפורשים נכונה, ערכים נעלים וחשובים להשגה ומאד נכונים מבחינה פוליטית. במקרים רבים בעולם הוא מבסס את טיעוניו גם על ערכים של התקרבות אל "הטבע", שמירה עליו כשלעצמו והתנגדות לשינויים שהאדם מחולל בו.


למרבה הצער, הפרשנות הלקויה של ערכים אלו מובילה לפרדוקסים לוגיים קשים שכמובן כרוכים בנזקים לחברה האנושית.


את המושג 'צדק' מפרש השמאל כ"צדק חלוקתי" המכתיב עקרונית כיצד יחולקו המשאבים המצויים בידי החברה. השמאל מציע, כדבר מובן מאליו, ש"מישהו" אנושי יחלק את המשאבים האלה באופן "צודק". מהות המצב הצודק, קשה להגדרה, נותרת מעורפלת ונתונה לעיתים לפירושים שונים. כלל אינה עולה התלבטות, שעיקרה התהייה הלוגית: מדוע בכלל צריך להתערב במעשה הטבע ולהפעיל עליו את ההחלטה והפעולה האנושית. מי הוכיח אי פעם כי תכנון חלוקת המשאבים מקרב יותר ל"צדק" מאשר ההשארה לחברה (החיה עפ"י ערכים נתונים) לפתח את החלוקה הזאת מתוכה באופן טבעי? האם יש תימוכין לכך כי הצדק של חברה מושג באופן יעיל או שלם יותר, כשקיים "הינדוס" אנושי של הכלכלה והחברה? ההשוואה כאן אינה בין אנרכיה נטולת חוקים לבין מדינת חוק, אלא בין מדינת חוק (המבוסס על ערכי מוסר מקובלים) בה, במסגרתו פועל שוק כלכלי וחברתי חופשי ("טבעי"), לבין אותה מדינה, אשר בנוסף לחוקיה הבסיסיים, יש בה אכיפה של תכניות אנושית של אופן חלוקת משאבי החברה.


"אנו בעד שוויון" מצהירים אנשי השמאל, כשהם מעניקים פירוש משלהם להצהרה המוסרית all men are created equal (הלקוחה מהפיסקה השנייה בהצהרת העצמאות האמריקאית). בחברה המודרנית ברור ומוסכם כדבר טבעי מבחינה מוסרית, שכול יצור אנוש מעצם היווצרו ככזה, הוא בר זכויות והן שוות לאלה שיש לכול בן אנוש אחר בהיווצרו. טובעי ההצהרה שלעיל לא התכוונו לטעון כי כול בני האדם שווים במהותם, כישרונם, יכולותיהם המוסריות, יכולתם השכלית או הגופנית או כול פרמטר אחר. יותר מזה, כול מי שעמד על דעתו יודע, שטבע הדברים הוא שבני האדם שונים מאד אחד מהשני בכול אחד הפרמטרים האלה ועוד רבים אחרים ועל כן אך טבעי הוא שלאחר, למשל, ארבעים שנות חיים הם יגיעו להישגים שונים בכול אחד מתחומי החיים. התפיסה ה"שמאלנית" אינה רואה בהתפתחות טבעית, אוטומטית כזאת, משהו ראוי, מוסרי. תחת זאת, היא שמה לעצמה למטרה את השלטת השוויון בהישגי האדם (כגון רמת הרפואה שיקבל והחינוך שהוא יכול להשיג לעצמו ולמשפחתו, רמת הביטחון האישי, רמת נוחיות החיים ועוד). אחרת, אומרת התפיסה הזאת, יש "פערים" גדולים מדי מכדי שחוש הצדק יסכין עמם.


כשהשמאל עוסק בצווי המוסרי הגדול של "חמלה" הוא מתייחס אמנם גם לנכים או מאותגרים מבחינת האינטליגנציה שהגורל העיוור התאכזר אליהם וגזל מהם באופן חלקי, או מלא, יכולת להשיג הישגים, אך הוא גם מתכוון לזקנים קשיי יום שלא תכננו את עתידם והעדיפו לבזבזו כדי לממן חיים עליזים יותר בצעירותם, או לעניים שכאשר, כצעירים, הגיע זמנם ללמוד מקצוע - מטלה קשה ובמקרים רבים גם מלווה בהוצאה כספית שיש לעבוד קשה כדי לממנה - הם העדיפו להימנע מכך, ועוד כיוצא בזה. כול המקרים האלה, עפ"י השמאלנים החברתיים, ראויים לחמלה האנושית כדי להרימם ולהעניק להם הישגים כלכליים שיילקחו מתוך ההישגים של אחרים שכן עמלו ולעיתים הסתכנו ורתמו את הכישרון שלהם כדי להשיגם.
דוגמאות אלה יספיקו כדי להדגים את הפרדוקס הבסיסי הקיים בתורה החברתית הזאת.


מתברר כי הגישה הזאת דוגלת בשוויון אך לא לכול, במילים אחרות, שוויון שאינו ניתן לכולם שוויון בתוצאות, לא בזכויות. הרי הזכויות השוות שאיתן נולד כול אדם הן המאפשרות לו, בהינתן לו חירות, להגיע להישגים שונים בחייו דרך התכונות הטבעיות שלו. השמאל הכלכלי אכן דוגל בזה אך רק לחלק מהאוכלוסייה ולא לחלקה האחר, כשהקריטריון הקובע הוא מידת העושר החומרי. האין כאן התייחסות אי שוויונית מעמיקה? דגילה במין "שוויון" שמונחה ע"י אפליה?


יתר על כן, האין תכנון עתידי של פעילות האדם וכפייתו עליו פגיעה בחירות האדם להשתמש בתכונות הטבעיות איתן נולד ככול שיחפוץ (בתנאי שאינו פוגע באחרים)? חירות נפגעת זאת פוגעת בדיוק בניצול החלק שמוסרית באמת שוויוני שבאדם, הזכויות איתן נולד כול אחד. התכנון וההתערבות הם, אם כן, ההפך הפרדוכסלי משוויון, שוב, שוויון המוענק באופן שאינו שוויוני. יתר על כן, יש כאן התערבות אנושית בוטה במה שנתפס בעיני כול כטבעי (הזכויות הטבעיות).


האם התפיסה ה"שמאלנית" מאפשרת חופש בחירה בתכנון? התשובה היא לא רבתי, אך יותר מזה, מדובר על כפייה אלימה, שהרי מי שמסרב לשתף פעולה ב"שוויון" הכפוי הזה מואשם בבית משפט, מפוטר מעבודתו, עסקיו נסגרים, הוא נדרש לשלם קנסות או נכלא בבית הסוהר. כלומר כדי לעשות צדק, טוענים השמאלנים הכלכליים צריך לעשות עוול, כי הרי אין שם אחר לגזילה בכוח, ואלימות של תוצרי עבודתו של האחד, נגד רצונו, כדי להעניקם לאחר.


לסיכום, גישת השמאל הכלכלי היא שוויון שאינו מחולק באופן שווה, צדק חלוקתי כוחני רק לחלק מהאוכלוסייה, חמלה לחלק אחד של האוכלוסייה והתאכזרות כלפי האחר. אלה המעריצים את כול מה שטבעי לעומת מה שמתועש ומהונדס מתנגדים להניח לו (לטבע האדם ולהתנהגותו הטבעית) לכוון את החברה והכלכלה ותחת זאת מטיפים להתערבות מלאכותית.


אכן, פרדוקס על גבי פרדוקס.

מאמרים נוספים

537161 10151485021646064 160052495 n

המיתוס אודות איין ראנד והביטוח הלאומי

ינואר 20, 2017 כלכלה וחברה בועז ארד
המיתוס אודות איין ראנד והביטוח הלאומי מאת אונקר גתה | 20 בינואר 2017 כאשר המבקרים אותך מאשימים אותך בצביעות מבלי לבחון את עקרונותיך המוצהרים אתה יודע שהם נואשים. הנואשות בולטת במיוחד כאשר אתה מסביר כיצד עקרונות אלו מתייחסים לאותה פעולה בשלה אתה מבוקר. כך הוא…
01.14.2017 09.32.28

יום חטיפתו של ראול ואלנברג

ינואר 17, 2017 דבר העורך ואקטואליה בועז ארד
יום חטיפתו של ראול ואלנברג אנכי | 17 בינואר 2017 - כולל סיור וירטואלי באנדרטה לזכרו בהקלקה על התמונה. היום מצויין כיום חטיפתו של הדיפלומט השבדי, חסיד אומות העולם ראול ואלנברג (Raoul Wallenberg). ואלנברג נולד למשפחה מיוחסת של בנקאים, דיפלומטים וקצינים, למד…

מאמירות איין ראנד

  • Ask yourself whether the dream of heaven and greatness should be waiting for us in our graves - or whether it should be ours here and now and on this earth.