מקדונלד מול בוזזי ההסתדרות

מקדונלד מול בוזזי ההסתדרות

בשנת 2008 סיקרנו את המתקפה המתוקשרת של אירגון הנוער העובד והלומד, אירגונים קומוניסטיים וההסתדרות נגד רשת "קופי בין" שמאז חדלה לפעול בישראל. 

במסגרת המאבק בנוכחי פרסמה הרשת תגובה המהווה ציון דרך חשוב וראויה להילמד על ידי אנשי עסקים ויצרנים – אנו מחזקים את ידי הרשת שהפכה למטרה להתקפות חסרות בסיס העלולות להחריב מקור פרנסה ושירות חשוב עבור אזרחי ישראל.

להלן תגובת רשת מקדונלדס שתומללה בדף הפייסבוק "חופשי בע"מ". 

מאז הקמתה לפני 21 שנה קלטה, הדריכה והעסיקה מקדונלדס כ-100 אלף ישראלים. לפיכך כנראה אנחנו המעסיק הפרטי הגדול בישראל.

היקף ההעסקה בחברה אדיר. בכל שנה אנחנו קולטים כ5000 עובדים חסרי ניסיון בני פחות מ-18, ומדי שנה מאות מהם מקודמים לאחר שהצטיינו אך 70% מהם מפסיקים לעבוד ביוזמתם בתוך השנה הראשונה לקליטתם: או שהם מתגייסים, או שהם ממשיכים ללימודים, או שהם פורשים משלל סיבות אישיות אחרות.

בכל מקרה, עבור הרוב המוחלט של המועסקים בגיל תיכון זו העבודה הראשונה בחייהם, ובמהלכה הם נחשפים לראשונה לערכי עבודה של מקצועיות, אחריות, תודעת שירות, עבודת צוות, כבוד ללקוח, הכנסות והוצאות וכו'.

אנחנו גאים להיות "השורה הראשונה" בקורות החיים המקצועיים של כל כך הרבה ישראלים.

 

---

 

כאשר מדובר בכמות גדולה כזו של עובדים במהלך שנים רבות ניתן להניח שאילו היינו מקום עבודה מקפח, פוגעני או נצלני – כפי שמנסים להציגנו כעת – הייתם שומעים על כך.

לא שמעתם על כך משום שמקדונלדס היא מקום עבודה מעולה. בין היתר אנחנו שמים דגש מיוחד על עבודה משותפת בהרמוניה של יהודים ורבים, אנחנו כור היתוך ישראלי בריא.

עד שהחליט מישהו לפני כשנה שיש כאן הזדמנות להרוויח כסף מיצירת קונפליקט בינינו לבין עובדינו.

יחסי העבודה בחברה מעולים, בין היתר בגלל שיטת העסקה שמבוססת על גמישות הדדית, כלומר העובדים הצעירים (תלמידי התיכון) אינם מתחייבים להיקף משמרות ובכך מאפשרים לעצמם תמרון נוח בין לימודים, בילויים ופרנסה. גם החברה מצידה לא מתחייבת להיקף משרה.
השיטה יעילה להפליא והיא עובדת היטב: עובדה, הרשת מונה 180 סניפים, ואנחנו גאים בהיותנו רשת מסעדות עממית, בריאה, נגישה וצומחת.

בנוסף, הרשת משלמת משכורות בגובה עצום של 150 מיליון שקל בשנה. אלפי משפחות בישראל מתפרנסות ממקדונלדס. רבים מהסניפים נמצאים באזורים עם אבטלה גבוהה ואפשרויות העסקה מוגבלות.

ההוכחה הפשוטה ביותר לכך שהעובדים מרוצים ויחסי העבודה בריאים היא העובדה שכבר למעלה מ-20 שנה רוב המועסקים מגיעים אלינו בשיטת חבר-מביא-חבר, וכך גם עם בני משפחה ובני זוג.

אז אם העובדים מרוצים, והכל בסדר, מדוע פרץ הסכסוך ומדוע דווקא כעת? התשובה לכך היא שארגון קטן ולא מוכר בשם הסתדרות הנוער העובד והלומד – ששמו יוצר תחילה רושם חיובי של מין תנועת נוער תמימה אף שהוא לחלוטין אינו כזה – מנסה לחצוב לעצמו נוכחות בשוק ייצוג העובדים וזיהה הזדמנות כלכלית בחברת מקדונלד'ס. בכל זאת, אנחנו המעסיק הפרטי הגדול בישראל. דג שמן. פרנסתו של אותו ארגון היא מדמי חבר גבוהים שמנוכים מדי חודש משכר הנוער, בין אם הם רוצים או צריכים ייצוג ובין אם לא. זהו מין מס שמוטל על כולם מהשקל הראשון של שכרם. על מנת לנטרל את הנטל הזה מהעובדים החליטה החברה במהלך המו"מ שהתנהל עם אותו גוף בתחילת הדרך לסבסד באופן מלא את ארוחות העובדים, צעד שאינו מקובל גם בחברות היי-טק.

אף שלבסוף החליט אותו ארגון לפוצץ את המו"מ ואנחנו קלטנו את העובדה שהם חושבים על עצמם ולא על העובדים, ואף שההסכם כלל לא נחתם ולא נגבים דמי חבר מהעובדים, החלטנו להעניק לעובדים את כל ההטבות שהוצעו במסגרת המו"מ, ובהן סבסוד הארוחות, כאילו ההסכם נחתם. כי אנחנו כן חושבים על העובדים. מקדונלדס כאמור היא חברת עתירת עבודה ויש לנו עניין גדול במועסקים מרוצים, מתוגמלים בהגינות ומחויבים.

אותו ארגון – כך גילינו בדיעבד רק אחרי שבתמימותנו התחלנו מו"מ עם נציגיהם שהגיעו למשרדנו עם טפסי הצטרפות שרבים מהם התבררו לימים כמזויפים – החליט להשתלט בדרכים עברייניות לכאורה של זיוף ומרמה על ייצוג עובדים במקדונלד'ס. ההשתלטות של הארגון תאפשר לו לגבות דמי חבר בסכום עתק של מעל מיליון שקל בשנה, וזאת בכדי "לפתור" משהו שכלל אינו בעיה.

זהו המניע העיקרי, זהו האינטרס העיקרי, מאחורי הקונפליקט.

ויש עוד מניע.

עבור מנהיגי הארגון זהו גם עניין אישי, אנחנו נתיב הקריירה שלהם, וככל שיותר כותרות יעסקו במאבקם כך תדמיתם כ"לוחמים דגולים" תשתפר.

נדגיש: אין לנו שום סכסוך עם העובדים, ולעובדים ככלל אין סכסוך עם הנהלת הרשת. כן היה מספר חד ספרתי של אירועי פרובוקציה נקודתיים, כולם רק בשנה החולפת מאז החליט הארגון הזה להתמקד בנו למימון קיומו. בכל אירועי הפרובוקציה האלה הגיעו פעילי אותו ארגון למסעדות הרשת במטררה "לשות בלאגן". הם ניסו לאיים ולהפחיד בני נוער במשמרת שספק אם הבינו את המודל העסקי של הגוף שמתסיס אותם, וניסו לארגן שביתות פראיות, נטישה בלתי חוקית של משמרות ומחאות אלימות כדי להכריח את הרשת לנהל איתם מו"מ.

עבורם זו טקטיקה מנצחת: אם במקדונלדס נגלה אדישות לפרובוקציות של קומ עובדים ספורים במסעדות, הלקוחות שלנו יפגעו, וגם אנחנו. ואם לא נגב באדישות, מצבם טוב יותר: "יש בלאגן", יש מה לזעוק בפייסבוק, יש כותרות.

כאשר לא הצליחו להגיע למספר הדרוש של עובדים המבקשים ייצוג נמצא לכך פתרון פשוט מאוד: זיוף תעשייתי של טפסים, העיקר שיהיו "חתימות הצטרפות".

האבסורד הוא שמקדונלדס כלל אינה מתנגדת להתארגנות עובדים חוקית וכך הודיעה גם לכל העובדים.

אלא שבעוד שבחברות אחרות במשק ההתארגנות ממוקדת לרוב בביטחון תעסוקתי,  בהענקת קביעות, במניעת פיטורין וכו', הרי שבמקדונלדס זו מלכתחילה לא הבעיה: 70% מהעובדים בגיל הנוער ממילא מועסקים פחות משנה, בטרם גיוסם. לראיה, מתוך 1674 "טפסי ההצטרפות" שהוגשו לנו ב-2013 מועסקים כיום ברשת קצת יותר מ200 עובדים. זהו קצב התחלופה בחברה.

בקיצור, הבעיה שלנו היא לא עם התארגנות עובדים אלא עם ההתנהלת העבריינית של הגוף הספציפי הזה והעומד בראשו, פסח האוספטר.

תיאורטית, הדבר הנכון עסקית בתרבות הצינית והמקובלת בישראל היה לחתום איתם על הסכם, כלומר להיכנע לסחיטה. כך נראים יחסי העבודה במספר רב של חברות ממשלתיות ופרטיות שכולם מכירים.
רצה הגורל ויש לנו עקרונות: לא הכל בחיים הוא כסף ורווח ושקט תעשייתי.
מהרגע שהבנו שמדובר בארגון בעל מאפיינים עברייניים איננו מכירים בלגיטימיות המוסרית שלו כמייצג עובדים.

הם ממשיכים בדרך האיומים והסחיטה, ואנחנו בדרכנו.