השבוע נחשפנו ל"עוקץ" של תומכי אובמה בדמות סרטון תעמולה חדש שגייס, מי ברצון ומי בלא ידיעתו, קצינים ובכירי מערכת הבטחון בישראל לטובת הקמפיין שלו, הפרשה מספרת גם על פרשת הדרכים של החברה הישראלית – אחרי מי נלך ולאן?
בערוצי האינטרנט מוצג שוב ושוב הסרטון בו נראים קצינים ישראלים בדימוס ובכירים ממערכת הביטחון, המביעים תמיכה במועמד הדמוקרטי לנשיאות בארה"ב ברק אובמה. החיפוש אחר כותרת הסרט בגוגל מניב כבר מעל ל1000 תוצאות המתפזרות בין אתרים שונים. מאחורי התרגיל עומד גוף שהוקם על ידי תומכי אובמה במטרה לגייס את הקול היהודי, הקמפיין המתנהל תחת ארגון בשם JCER, קרי Jewish Council for Education and Research העלה את הסרטון ליוטיוב (כאן) וגם תחת השם ישראלים למען אובמה כאן ולאתרים נוספים.
האמנם אובמה טוב לישראל?
המצב הוא שאובמה הוא הבחירה היותר גרועה בין שתי אפשרויות מבחינת ישראל. אובמה מייצג סטאטיזם אלטרואיסטי-סוציאליסטי מבחינת השקפת עולמו החברתית וגישה צ'מברלינית של התרפסות והתפשרות כלפי כוחות "ציר הרשע" מבחינת מדיניות החוץ, ובכך הוא אינו מציע מתכון לשרידותה של ישראל כמדינה ריבונית במזרח התיכון.
ואכן, אחת הכותרות המרכזיות בסרט קוראת להידברות עם איראן: "בוש ומק'קיין מסרבים לדבר עם איראן. האם זאת הגישה הנכונה לטיפול האיום הגדול ביותר על בטחון ישראל?" שואלת הכותרת והבכירים הישראלים מוצגים כתומכים בעמדת אובמה ותשובתו לשאלה.
אמנם רבים ולא טובים בישראל דוגלים בגישה פוסט-ציונית ואנטי-רציונאלית ומזדהים עם ההבטחות ה"רעננות" לשינוי של אובמה תוך שהם חולמים על ניגוב חומוס בדמשק ועסקים בטהראן, אולם ספק אם אפילו הם, ברגע של פיכחון, יצדיקו התערבות של בכירי מערכת הביטחון הישראלית בבחירות בארה"ב.
מצעד הבכירים
הסרטון עתיר בכירים המעטירים מחמאות על אובמה:
מפקד המוסד לשעבר ,אפרים הלוי אומר בתשדיר: "אני חושב שאובמה הוא משב רוח רענן, הוא מאוד מרשים, והוא מתקשר טוב וזה חשוב מאוד בפוליטיקה ".
רא"ל (מיל.) ליפקין-שחק, אמר כי: "בוש ניסה בהתחלה, אבל אני לא חושב שהדברים השתנו בצורה דרמטית בתקופה הזאת. להפך, אני חושב שהמעורבות האמריקאית לא נעשתה בצורה מקצועית מאוד. כשאני מאזין לנאומים שלו [של אובמה], נאום בפני איפא"ק, נאומים באמריקה ובישראל, אני בוטח בו".
האלוף (מיל.) עמרם מצנע אמר: "עוד ארבע שנים של דישדוש וחסר הכרעה וחוסר מעורבות אמריקאית יותר אינטנסיבית יהיו רעים מאד למדינת ישראל ועל כן חשוב שדווקא הידידה הגדולה ביותר שלנו בעולם המערבי תהיה יותר מעורבת, יש לי תחושה כי אובמה כשחקן חדש ביחסי החוץ האמריקאים יכול להיות שיעשה את זה".
יוסי אלפר, המוצג כאיש מוסד בכיר אומר: "מק'קיין, כך ניתן לשער על פי דבריו, ימשיך פחות או יותר את המדיניות של הנשיא בוש, מדיניות שנכשלה". .. ..."כוחו של אובמה בקשר להתמודדות עם איראן הוא בכך שהוא רוצה לדבר עם איראן וזאת פרידה מהמדיניות המוטעית, לא רק של 7 וחצי השנים האחרונות אלא גם של ממשל קלינטון. היו אז נסיונות של איראן לדבר. אני חושב שאובמה צודק באומרו, הבה נסיר את התנאים, הנושאים האלו רציניים מידי מכדי להיות מטופלים דרך צדדים שלישיים ומתווכים הבה נדבר ישירות"... .."אני מתלהב, ואני חושב שישראלים רבים מתלהבים כשאנו מאזינים לאובמה ורואים אותו במוכנותו להביא גישה רעננה לאיזור ובמיוחד להוריד תנאים ותנאים מוקדמים לדיבור".
תת-אלוף (מיל.) שאול אריאלי שפיקד על כוחות צה"ל במרחב עזה, אומר: "אני חושב שאובמה הוא האדם הראוי יותר לפחות על פי הצהרותיו ועל פי כוונותיו לפתוח דף חדש במערכת היחסים גם עם העולם הערבי וגם עם ישראל מתוך כוונה להגיע להסכמים שיעזרו להגיע ליציבות אזורית וישמרו על האינטרסים של הצדדים פה וגם על האינטרסים של ארה"ב". ... "הדוקטרינה של בוש הובילה אותנו למצב הנוכחי שבו יש התחזקות של הכוחות הקיצוניים באיסלם, הכוחות הקיצוניים בלאומנות הפלשתינית של החמאס והג'יהאד האיסלמי ושאר הגורמים".
תא"ל (מיל.) שלמה ברום אומר בסרטון: "שמונה שנים של ממשל בוש שלפי הקריטריונים השגורים הוא מאוד אוהד לישראל, הנשיא הכי ידידותי לישראל שהיה אי פעם בהיסטוריה של יחסי ישראל-ארה"ב, לדעתי גרם נזק רב לאינטרסים של ישראל... ..אני חושב שרוב הסיכויים שאובמה יהיה נשיא טוב יותר בשביל ישראל, כי נראה שמר מקיין ימשיך את אותה המדיניות של ממשל בוש שאינה כל כך עוזרת לישראל בלשון המעטה."
תת אלוף (מיל.) גיורא ענבר, לשעבר מפקד היק"ל, אומר: "אני לא משוכנע כי הדרך להתמודד עם ציר הרשע היא דרכו של הנשיא בוש, אני לא רואה הצלחה גדולה מידי לדרך הזו ואני מברך כל מי שינסה דרך אחרת כדי להתמודד עם ציר הרשע". והוא מוסיף: "אני אישית הייתי בוחר באובמה כדי לעזור למדינת ישראל"
האלוף (מיל.) עוזי דיין אמר בסרטון: "ישראל לא רוצה לשלוט באמת בעם הפלשתיני כי אנחנו רוצים להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, ולא מדינה דו-לאומית", וכי לדעתו "צריך לדבר עם איראן".
מכים על חטא
ואכן, עם פרסום האירוע בישראל צוטטו חלק מן המרואיינים בסרטון התעמולה והסבירו כי "הוטעו" ונוצלו לרעה. עוזי דיין, אחר המרואיינים הסביר לג'רוזלם פוסט כי "זה [הראיון בו צולם] לא היה לגבי קמפיין, אלא בנוגע לסוגיות פוליטיות וביטחוניות במזרח התיכון שהנשיא הבא של ארה"ב יהיה מעורב בהן.. ..שום דבר לא נאמר לגבי אובאמה או מקיין". דיין הדגיש כי הוא אינו מעוניין שאנשים אחרים יתערבו בבחירות הפנימיות בארץ, "כפי שאני איני צריך להתערב בבחירות בארה"ב".
בראיון רדיו הסביר דיין כי פנה לחברת ההפקה שראיינה אותו בתואנה שמדובר בדיון כללי על הנושאים שיונחו על שולחנו של נשיא ארה"ב הבא בבקשת הסברים. התשובה שקיבל הייתה כי "אלו לא אנחנו" אלא ארגון אחר (כלומר, JCER ) שנטל את החומרים והפיק את סרטון התעמולה... כך עמד דיין בפני מאבק שבסופו של דבר הסתיים בהוצאתו מן התשדיר אולם חלק גדול מהנזק כבר נעשה. אגב, בראיונות הסביר דיין כי מדיניותו כלפי איראן הפוכה מזאת המוצגת בסרט.
גם אפרים הלוי, שמופיע בסרטון, הגיב על הפרשה בתגובה לעיתון הארץ: "אמרתי שאובמה הוא אישיות מרעננת מעניינת וכן הלאה, אבל אמרתי דברים חיוביים גם על מקיין".
על שלושה סוגי בכירים מספרת הפרשה
מה אנו למדים מהסרטון? כי יש שלושה סוגים של בכירים לשעבר במערכת הביטחון בישראל:
הסוג הראשון הוא של כאלו שאינם תומכים באובמה או במדיניותו אך נפלו קורבן "לעוקץ" התקשורתי בשל טעויות בהבנת ההתנהלות התקשורתית, חוסר בירור מספיק של העובדות ואי ידיעה של מהות הגופים העומדים מאחורי ההפקה, כשאלו לוו באי קביעת סייגים ותנאים לראיונות שהעניקו. בכירים אלו גילו כי בשדה הקרב התקשורתי האויב לא נוהג ב"הגינות" ולא לוקח שבויים – את הנזק שנעשה בעקבות תמימותם קשה לתקן.
הסוג השני הם אנשי "נזיד העדשים". כאלו שתומכים באובמה ומחזיקים בתפיסה פוסט-ציונית ומוכנים ללכת אחר חזונם גם על חשבון מדינת ישראל - "אידיוטים מועילים" כדברי אבות הקומוניזם, או מאתרגים (כנהוג במקומותינו) שאחריהם המבול. הנזק אותו גרמו אלו הינו לחם חוקם הם ימשיכו עד אשך יתגשם חלומם, גם אם בדרך נאבד את המדינה.
אולם הסוג השלישי הוא הסוג שכדאי לנו לשים לב אליו במיוחד, הוא מורכב מאלו שאינם מופיעים בסרט - אלו שידעו לומר לא. אנשים מאוזנים יותר שהביטו ימינה ושמאלה והבינו כי מתגבשת קואליציה של מרואיינים שאסור לה להתגבש, אלו האנשים שידעו להגיד לא למיקרופון המפתה או הציבו תנאים מגבילים להפקה הנכלולית.
מי מבכירי מערכת הביטחון המבקשים או יבקשו בעתיד את קולנו שייך לאיזו קבוצה – לכם הקוראים הפתרונים – הפרסים לחידון - חיים או מוות, על חשבון הציבור.
עידכון: בסרטון קודם שהוצג ביוטיוב על ידי תומכי אובמה המכונים "ישראלים למען אובמה" ב-22 בספטמבר מופיע ה"כוכב" המוצג גם בסרטון הגנרלים. אמנון ליפקין שחק המוצג שם כ"אזרח ישראלי אכפתי" לצד אמנים כמשה איבגי, ובעל עיתון הארץ עמוס שוקן. כפי שעמד על כך הפרשן שמואל רוזנר גם סרטון זה נגוע בהטעיות כשהוא משתמש בטכניקות עריכה לייצר תדמית של תמיכה גורפת של כל המפה הפוליטית אך בפועל מסתמך על אנשי שמאל ושמאל קיצוני.
בהרצאה שהעברתי אתמול במכללה למנהיגות בירושלים פתחתי בשאלה: "היות ומדברים על קיצוצים כואבים מי יודע כמה כסף קיצצה ממשלת ישראל בתקציבה לעומת שנת 2012?" נשמעו כמה תשובות ונזרקו מספרים לאוויר שהגיעו עד ליותר מ-10 מיליארד... זה מייצג נאמנה את התדמית שמצליחים להחדיר כלי תקשורת המשתמשים ב"ניו ספיק".. "שיחדש" ההופך לילה ליום ושחור ללבן. העובדות הם שאזרחי ישראל מובלים לקיצוץ בהכנסתם, לצמצומים בהוצאותיהם ומשקיעים מגורשים מישראל בבושת פנים...בעוד ה"איש השמן" ממשיך להשמין.
בכל האמור בממשלת ישראל לא חל שום קיצוץ... נהפוך הוא. התקציב צמח בכ-7% שמבטאים צמיחת חובות גדולה בקצב שלא נראה כמותו במערב.
במוצאי שבת הקרובה 11 במאי נצא לכיכר הבימה יחד עם חברי התנועה הליברלית החדשה להפגין נגד השיעבוד לחובות אותו מיעדת ממשלת ישראל לנו לילדינו.
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של אנכי לקבלת כל הפרטים.
לפניכם מספר מאמרים חדשים שפורסמו בעת האחרונה ב"ישראל היום", מומלץ לגלוש לישראל היום ולהגיב.
עם התגברות ההתיחסות התקשורתית להגותה של ראנד גם בישראל מתגברת ההכרה בחשיבות הגותה. אנו רואים לנו לכבוד לקחת חלק בדיון האינטלקטואלי הישראלי הבא לידי ביטוי בעיתונות. לפניכם סקירה חלקית והפניות לביטויי פעילותינו בעיתונות הישראלית.
בעקבות הרצאת ד"ר ברוק שנערכה ביוני 2007 בישראל פירסם מאיר עוזיאל מאמר במקור ראשון וכך גם הג'רוזלם פוסט במאמר מקיף של אורית ארפא (חלק 1) שהעלה גם קטע וידאו מן ההרצאה לאתר. המאמר המתייחס לפילוסופיה של איין ראנד בכלל ובישראל ובפרט וחלק שני המתמקד בהרצאתו של ד"ר ברוק"אינך נלחם בטקטיקה" כאן. מאמרו של ד"ר ירון ברוק "תחייתה של הממשלה הגדולה" תורגם לעברית באוקטובר 2008 ומופיע גם באתר NEWS1.
את יובל החמישים לפרסומו של מרד הנפילים חגגנו בהופעהבתוכנית הלילה של דודו ויצטום. בהופעה משותפת עם רותםסלע (מקים ועורך אתר הקפיטליסט היומי) ועסקנו בחשיבות יצירתה של ראנד.
תרגום מאמרה של איין ראנד "פילוסופיה: למי היא נחוצה" הועלה לאתר האינטרנט של מעריב NRG וניתן להצטרףלדיון על המאמר כאן, מאמרי מאנכי החלו להופיע בקביעות באתר NEWS1 של יואב יצחק- "אנכי ב News1 /NFC" לצד מאמרים ודעות מטעם כותבים נוספים ממכון איין ראנד בארה"ב. המאמר בנושא אי המוסריות של הגיוס הכפוי "צבא החובבים לישראל" הופיע באומדיה (למאמר ב"אומדיה") בנוסף למאמרים אחרים אותם תרמנו לאומדיה.
לאחרונה הוסף מאמרו של רותם סלע על העיוות הדמגוגי של דו"ח העוני, "עבודה שחורה, כלכלה שחורה", הגיע גם לפרסום ב"דה-מרקר" ואתר "הארץ" והנכם מוזמנים להתרשם כאן. בג'רוזלם פוסט (18 פברואר 2008) הופיעה כתבה על האנשים המקדמים את השוק החופשי בישראל המוקדשת לחברינו רותם סלע, מוטי הינרייך (מאתר קו ישר ) ואחרים. אנו גאים להיות חלק מן הדיון הציבורי מעצב הערכים בישראל.
במאי 2008 הוקם אתר חדש "הבלוג הירוק - הפורום לרציונליות סביבתית", האתר הראשון בישראל המציע חשיבה רציונלית למול ההיסטריה התקשורתית סביב ההתחממות הגלובלית .www.green-logic.org הבלוג הירוק ירכז את פעולות הפורום לרציונליות סביבתית על מנת לסייע בהתווית סדר עדיפויות נכון יותר למשאבינו מאשר להרעיב את החלשים ולמנוע פיתוח ושגשוג.הנכם מוזמנים להציץ ו(לא) להפגע. ולשלוח לנו חומרים מעניינים שיעשירו את האתר. במסגרת פעולותינו במסגרת "הבלוג הירוק" אירחנו את פרופ' ניר שביב מהאונ' העברית להרצאה בנושא: "התחממות גלובלית; האם מעשי ידי אדם"?
באוגוסט 2008 "פרץ משבר המים" ובמסגרת פעילותנו להסביר כי מקור המשבר בניהול בולשביקי ולא ב"אסון טבע" פורסם מאמרי בנושא בגליון "ניוזוויק" ישראל, והמאמר "אין משבר מים בישראל!" מאת מוטי היינריך פורסם ב"אנכי" ובאתר NFC- הנכם מוזמנים להיכנס ולהביע עמדתכם בתגובות.
עם פרוץ המשבר הכלכלי בחודשים אוקטובר נובמבר 2008 העלנו את המאמרים "תחייתה של הממשלה הגדולה" מאת ד"ר ירון ברוק, מנהל מכון איין ראנד, והמאמר "להגנת הספקולנטים וסוחרי-החסר" מאת עמית גתה המנסים להכניס את האצבע לאחד החורים בסכר התקשורתי המתמוטט מול לחץ "המומחים" מטעם עצמם שכובש את התקשורת העולמית והישראלית. (מאמרו של עמית גתה הופיע בגלובס ובאתרו של יואב יצחק הופיעו שני המאמרים כאן ו-כאן).
המאמר "מחשיכי המאורות" פורסם ב"יום כדור הארץ" באפריל 2009 בגלובס תחת הכותרת אין לי שום כוונה לכבות את האור והוא כנראה הקול היחידי שפורסם בעיתונות המובילה בישראל נגד האמת המוחלטת והנצחית של תנועת כיבוי האורות של הציביליזציה.
מאת: בועז ארד | 8 באוקטובר 2008 
