|
מאמירות איין ראנד |
|
Force and mind are opposites; morality ends where a gun begins. |
|
|
באנר |
|
|
|
|
|
ברוכים הבאים לאנכי! |
|
|
|
06 באוגוסט 2010 חזיתות מתחממות בסוף חודש יולי פורסם המאמר "החינוך לחורבן" העוסק בטענותיהם של הפליטים הערביים וצאצאיהם ל"זכות השיבה", והוצג המתכון לאסון ההומניטרי הבא המטופח בעזרת מערכת ההופכת את ההטפה להתאבדות ולרצח עם לאידיאל חינוכי ולמטרה מדינית ראויה. השבוע אני מתכבד לברך את האנשים שהביאו לכך שהערב, ובמוצאי שבת תעסוק התוכנית "רואים עולם" בהנחייתו של יעקב אחימאיר בסרט ובתופעה בה עסק המאמר. אני משוכנע כי נדרש מאבק לא פשוט על מנת להביא אמיתות מדאיגות, אם כי כה פשוטות וברורות לידיעת הצופה הישראלי. המפגש הבא של "במת אנכי" מתוכנן לתאריך 16 באוגוסט ויארח את העיתונאי החוקר והמפיק של הסרט "למען הנכבה", מר דוד בדין. הנכם מוזמנים להירשם למפגש בדף האירוע שנפתח עבורו בפייסבוק או דרך אתר הסרט - כאן. ניתן לקבל מידע ולהירשם גם בפנייה ישירה במייל. המהלך הפלשתינאי הינו חלק מטבעת הסוגרת על ישראל ומנסה להדק את הלחץ מעת לעת, אם במשט או בפעולת ראווה של פיגוע "דיפלומטי" או אם בשילוח טילים וירי. הערכה יוצאת דופן בבהירותה ומשמעותה מספקת הפרשנית הפוליטית, קרוליין גליק בהרצאה שניתנה במהלך אירוח בקהילה היהודית בבולטימור - הנכם מוזמנים לצפות בהרצאה כאן. במאמרי השבועי שהופיע בטור "על הכוונת" במקור ראשון "מי הרג את חוק מכסות הפליטה?" עסקתי בעוד "חזית חמה" המתפתחת על רקע הנטייה התקשורתית לנפח עובדות חסרות רלוונטיות, בעזרתה אנו לומדים השכם וערב כי מעולם לא היה העולם כה חם - הבסיס לתיאורים אלו הן מדידות שנבחרו בקפידה על ידי הוצאה מהקשר - אומנות אותה שיכללה תקשורת ההמונים המודרנית לא רק בסיקור נושאים פוליטיים. בפועל נמצאת החקיקה המבוססת על נבואות הקץ של ההתחממות הגלובלית בנסיגה כפי שמתואר במאמר. קריאה מועילה והנחות יסוד בדוקות. בועז ארד
16 ביולי 2010 אלטרואיזם קטלני במאמרי האחרון "אלטרואיזם קטלני" עסקתי בעיקרון שביסוד האלטרואיזם, העיקרון הטוען כי לאדם אין זכות להתקיים למען עצמו, שירות לאחרים הינו ההצדקה המוסרית לקיומו, הקרבה עצמית, נובע מכך, השיא המעלה והערך הנעלים ביותר - כאשר מנהלים מלחמה או חברה על פי מפתח אלטרואיסטי נחרץ גורלה. בישראל נסתיימה עבודת החקירה של ועדת איילנד שעסקה בכשלים המודיעיניים והטקטיים בהשתלטות על הספינה הטורקית "מאווי מרמרה" ובמקביל ממשיכה ועדת טירקל בעבודתה הבוחנת היבטים אחרים באירועי המשט הטורקי. אולם נראה כי ועדות החקירה ימשיכו להתעלם מן "הפיל שבחדר" הוא העיקרון המוסרי האלטרואיסטי ותורת "המלחמה הצודקת" הנגזרת ממנו. זה הוא המכנה המשותף הפילוסופי שנראה כי לא יעמוד למבחן חקירתי פילוסופי ולא יוסקו המסקנות הנדרשות באופן כה דחוף לגביו. המשך הפעולה על פי העקרון האלטרואיסטי יוביל אותנו לועדות החקירה של הכשלים הבאים. 27 ביוני 2010 בכל מחיר המסע המתוקשר של משפחת שליט יצא לדרך לאחר שנתפרו יחדיו טלאים טלאים האינטרסים השונים והמנוגדים של מעריב וידיעות המבקשים הגמוניה תקשורתית, ארגוני השמאל המבקשים להחליש את ממשלת נתניהו, משרדי הפרסום המחפשים את חיקו החמים של הקונצנזוס וכאבם האמיתי של בני משפחת שליט המתומרנים על ידי אנשי תקשורת ציניים כלפי הנקודה החלשה במפה הפוליטית בה אנו מנווטים. רון קרמן, אביה של טל קרמן שחייה נקטפו באכזריות על ידי מרצחים כתב במאמרו: "בארבע השנים שחלפו מאז ה 25 ליוני 2006 ניסו שני ראשי ממשלה ושני שרי ביטחון כמו גם שני ראשי המטה הכללי ורבים אחרים להשיב את גלעד חזרה הביתה ללא הצלחה. האם אין הם משתוקקים לשחרר את גלעד? התשובה היא ללא כל ספק, כן הם מאוד רוצים לשחרר את גלעד! ממשלת אולמרט הסכימה לשחרר 330 מחבלים מהנתעבים הכלואים בישראל בנוסף למחוות לפת"ח. סך כל המשוחררים הסתכם בכ 1450 מחבלים. ממשלת נתניהו הגדילה לעשות והסכימה לשחרר כ 420 מחבלים "כבדים" בנוסף לעוד 1000 מחבלים במחווה לצד השני, אך גם נסיגה זו בעמדת ישראל לא ריצתה את התאווה הפלשתינית, ותשובתם למתווך הגרמני עדיין לא ניתנה. וכאן נשאלת השאלה: בכל מחיר! איזה מחיר?" טל קרמן לא הייתה עימנו לחגוג את יום הולדתה ה-25 שהיה אמור להתקיים ב7 ביוני. ואין מי שיצעד עבורה או יפרסם את סיפורה או את מאמרו של אביה רון ביום השנה להירצחה. בימים אלו בהם אין תקשורת בישראל, ביקשתי למלא במעט את החלל הזה שנשאר מיותם ונטוש על ידי כלי התקשורת הגדולים וסוכנויות הפרסום של מדינת ישראל. 18 ביוני 2010 שוברים את הכלים על רקע המאבקים המיותרים שנגרמו בעטיו של אובדן הקשר של הבג"ץ עם המציאות, נקלעה ישראל, שלא בטובתה לעיסוק בקרע פנימי המערער את חוסנה במועד שהינו מן הפחות נוחים - בעיצומה של התקפה בינלאומית מתואמת על זכות קיומה. הבג"ץ שהצליח להיכנס למאבק בין שני פלגים דתיים משול לשור נוגח שראה סמרטוט אדום. בשל שיטתו, המתנגדת לפתרונות של שוק חופשי מצד אחד (כפי שראינו במבחן הדיון אודות בית הכלא הפרטי) ואת האקטיביזם המשפטי כהוויה מרכזית בפעילותו מצד שני, החמיץ הבג"ץ את הפתרון הפשוט המוסרי והמתבקש לבעייה שלא היתה צריכה להתהוות מלכתחילה בתנאי שוק חופשי. יתכבדו נא תושבי עימנואל ויקימו לעצמם עשרות בתי ספר במימון עצמי לכל פלג ושבט המבקש לחנך את ילדיו על פי דרכו. אין זה מענינה של המדינה או של אף אחד אחר כל עוד אין המדינה מעבירה כספים לבתי ספר אלו או משלמת עבור הנזקים של החינוך הקלוקל במידה ויהיו. צריך להיות אוויל גדול על מנת לנסות לשנות עקרונות דתיים של פלגים דתיים באמצעות כפייה. אגב, דרך הפעולה של "ראש בקיר" אופינית לחוגים הליברלים ה"מתקדמים" והיא גם מומחשת בגישה לגיוס החובה, במקום לבטל את גיוס החובה ולהפוך את הצבא למקצועי, מה שיוביל לצבא איכותי יותר ופחות אבטלה סמויה - מתעקשים להפעיל עוד יותר כפייה ולגייס את החרדים... לפניכם מבחר ממאמרינו החדשים, לפי בקשת קוראים תורגם המאמר "שוליית הקוסם" לאנגלית והנכם מוזמנים להפיצו למכריכם בארצות ניכר. 5 ביוני 2010 המלחמה המוסרית למען ישראל - המשך נראה כי הכרזה אותה הפצנו לפני ההפגנה האחרונה "עצרו את המצור על ישראל" מבטאת נאמנה את מצב הדברים שאותו מסרבת התקשורת הישראלית וההנהגה הבולעת את דברי "פעילי השלום" בשקיקה לקבל. 
אחד הכשלים הפילוסופיים המלווים את הפילוסופיות הסוביקטיבסטיות השולטות במרחב התודעתי שלנו היא הטענה כי המציאות היא סובייקטיבית וניתן לעצבה על ידי גחמות, כך מתנהל ממשל אובמה וכך נוהגות ממשלות ישראל המעדיפות את המלל הריק מתוכן על פני בחינה אובייקטיבית של המציאות. זה אולי גם ההסבר לכשל המודיעיני שהוביל לירידה אל סיפון ספינת הטרוריסטים הטורקית מצויידים ברובי צעצוע - שהרי דרור פיילר עצמו אמר כי "אין פה אפילו פצירה לשייף ציפורניים...." ודרור פיילר הוא איש כבוד ושלום שראוי לשדר את דבריו ללא הרף ולפרסמם באמצעי התקשורת הישראלים. המלכודת הטרוריסטית-תקשורתית הונחה לרגלי ישראל המגששת כסומא בין אוייביה והיא צעדה לתוכה עם כלי נשק שאינם הולמים את האירוע לא מבחינה תקשורתית ולא מבחינה מבצעית. מצורפים לעיונכם מספר ממאמרינו פוקחי העיניים. אנו ממשיכים לתמוך בדף הפעילות הישראלית בפייסבוק כאן ובפעילות בינלאומית כאן. 
30 במאי 2010 המלחמה המוסרית למען ישראל בעקבות פרסומים מוקדמים מעטים ביותר שכללו את מאמרי בנושא הפרטת ההסברה הישראלית ב"מקור ראשון", במגזין "מראה" וב"אנכי" ומאמר של דן מרגלית ב"ישראל היום" למד הציבור על ההתארגנות הפרטית שעשתה את ההבדל בהסברה הישראלית - המעבר מהתגוננות להתקפה. ראו עוד באתרו של גיא בכור - כיצד הצליח משט הנגד שלנו להשתלט על כ-50 כלי תקשורת טורקיים ולפגוע בארדואן. למרות שאנו לא יכולים לסמוך על התקשורת הישראלית הנוכחית בפרסום יוזמות חשובות אלו (ראו דו"ח של זכות הציבור לדעת), הטכנולוגיה המתקדמת השאירה את התקשורת הממוסדת הרחק מאחור. את הכוח לגייס מעל 2000 איש וכ-30 כלי שייט תוך ימים ספורים קיבלנו ממרק צוקרברג ופייסבוק שעשו את העבודה, אל הקבוצה של פעילים אזרחיים ניתן להצטרף ולקבל עידכונים שוטפים. ביום שני הקרוב אנו חוזרים להפגין מול שגרירות טורקיה בישראל (ראו מודעה בהמשך) למידע מרוכז והורדת כרזות לקראת פעולת המחאה הבאה הנכם מוזמנים להיכנס לאתר "פורום אחריות אישית". ה-1 במאי - יום הזכרון לקורבנות הקומוניזם במאה ה-20 אתר קו ישר מקדם יוזמה ברוכה של ציון ה-1 במאי כיום הזכרון לקורבנות הקומוניזם במאה העשרים. וכך כותב מוטי היינריך: התנועות הסוציאליסטיות בעולם אימצו את האחד במאי כחג לאומי במדינות רבות. הניסוי החברתי הגדול של המאה העשרים התבטא בניסיון ליישום הרעיון הסוציאליסטי כשיטת משטר ויצר את הקומוניזם. לא מדובר על "שולים קיצוניים" – חלק ניכר מאוכלוסיית העולם ומשטחו היו כפופים לשלטון קומוניסטי עד לסוף שנות השמונים. נזכיר את סין, רוסיה, מחצית אירופה, מדינות בדרום מזרח אסיה ודרום אמריקה. חלק גדול מאזרחי ישראל חיו, טרם עלייתם לארץ, תחת שלטון קומוניסטי. השואה האנושית הגדולה בהיקפה היא "השואה האדומה" – והיא ארעה ממש לא מזמן. פרופ' רודולף רומל, איש מדעי המדינה באוניברסיטת הוואי, אמד לפני מספר שנים את הקורבנות בנפש של המשטרים הקומוניסטים בעולם ב- 110 מיליון אזרחים. אומדנים "נדיבים" יותר מסתכמים למספר כפול ויותר. תחת שלטון סטלין בברית המועצות מצאו את מותם כ- 40 מיליון איש; הערכות של השנים האחרונות על סין מדברות על כ- 70 מיליון סינים שנספו בשנות שלטונו של מאו; בקמבודיה הקומוניסטית נרצח כל אזרח שלישי. האומדן הזהיר של פרופ' רומל גבוה בהרבה מכל הרוגי המלחמות במאה העשרים גם יחד: שתי מלחמות העולם, מלחמת קוריאה, וייטנאם, אירן-עיראק ועוד. וכדי להעמיד את המספרים בפרופורציה נוספת נזכיר שמספר הנספים במגפה השחורה "הנוראה מכל" באירופה בימי הביניים – מוערך ב-25 מיליון. אירוע שהסעיר דורות של היסטוריונים." קיראו את הקטע המלא כאן ניצני הקומוניזם והאידיאולוגיה הטוטליטרית ששורשיה נטועים עמוק בתרבות האקדמית והאינטלקטואלית שלנו ממשיכים לבצבץ על פני השטח מעת לעת, לאחרונה פרסמנו את המאמר"החזירים של יחימוביץ'" בנושא זה. אפריל 2010 מסך העשן של גרינשפאן לכל משבר יש את הגיבורים שלו, האנשים הניצבים באומץ מול המציאות ועושים את המעשה הנכון. אחד הגיבורים של המשבר הכלכלי האחרון הוא פיטר שיף. פיטר שיף הזהיר פומבית מפני המשבר המתקרב, בהופעות רבות שערך באמצעי התקשורת ובמאמרים שפרסם במהלך שנת 2004, ומי שהיה מוכן להביט נכוחה במציאות, הבין כי הבנק המרכזי בראשות גרינספן, בהיאחזו בשיעורי ריבית נמוכים מדי, גורם לניפוח בועת נדל"ן, שכאשר תתפוצץ – תגרום לפשיטת רגל של הבנקים למשכנתאות ולהטבעת הכלכלה במיתון שלא היה כמוהו מאז שנות ה-30' של המאה הקודמת. ההונאה הקיפה את סוכנויות הממשל ואת סוכנויות הדירוג התלויות בזרועות הממשל. שיף מסביר כי כפי שהוא ידע מה עומד להתרחש, גם גרינספן היה צריך לדעת. "ההבדל ביני לבין גרינספן", אומר שיף, "שהוא היה פוליטיקאי בבנק המרכזי ולא היה אכפת לו. הוא טיפח באופן מכוון את בועת הדיור, כי הדבר הועיל פוליטית לחבריו בוושינגטון להיבחר שוב, וכך הוא ניפח את הבועה ביודעו היטב מה יהיו תוצאותיה. כעת יש לו החוצפה להופיע בטלוויזיה ולספר שאיש לא ידע מה עומד להתרחש וכי הוא לא העריך נכונה את הקפיטליזם". "האם אינך מתכחש לחשיבותם של השווקים החופשיים?"–שואל שיף את גרינספן–"לחשיבות רעיונותיה של איין ראנד? והרי ברני מיידוף התוודה על מעשיו. מדוע אתה אינך עושה זאת במקום להאשים את השוק החופשי ואת הקפיטליזם?". על הראיונות האחרונים של גירנשפן שגרמו לפיטר שיף לשוב ולהתייצב להגנת השוק החופשי קיראו במאמר "מסך העשן של גרינשפאן". רוח האדם, לא רוח האדמה בעקבות ישיבה שנערכה בוועדת הכספים ב-16 במרץ ועסקה בנסיון לאפשר מוצא חוקי למתישבי חוות הבודדים בנגב נזכרתי במאמרו יוצא הדופן של עזריה אלון. "רוח האדם, לא רוח האדמה". המאמר שפורסם בשנת 1987 בעיתון "טבע וארץ" הינו יוצא דופן בנוף המסרים של החברה להגנת הטבע. הוא היה מיוחד אז והיום הוא כבר תופעה נדירה. אלון כתב לפני עשורים במאמרו: "אני נאבק ברעיון של 'רוח האדמה' לא משום שאין הוא ציוני, אלא משום שהוא נגד האנושות... השאלה היא מה יכוון אותנו ואת מעשינו, 'רוח האדמה' ערטילאית או 'רוח אדם' רציונאלית. התקופה שבה אנו חיים אינה תקופת זוהר לרציונאליזם. כוחות אפלים של אמונות מיסטיות ופונדמנטליזם דתי שוטפים את כל העולם, מארצות המצויות בראש הסולם הטכנולוגי, כארצות הברית ועד איראן.... מאלה שדיברו בעבר בשם 'רוח האדם' ו'רוח האדמה' נותרו לנו זיכרונות מרים, שכן דווקא אלו היו תמיד אויביה של רוח האדם". מרץ 2010 בין מדע ואידיאולוגיה ד"ר גבי אביטל, המדען הראשי של משרד החינוך, העז לבקר את האידיאולוגיה הירוקה. עיתון הארץ מצא לנכון להכריז בכותרות את דבר הכפירה. אחד מן הדוברים הפופולריים של התנועות הירוקות, האנתרופולוג דני רבינוביץ כותב בבלוג שלו על כך: "אביטל שוטח את מרכולתו הקלוקלת בתחום האקלים והסביבה כבר שנים, בהרצאות שהוא נושא בישיבות תיכוניות ובמוסדות אחרים, בראיונות לתכניות טלביזיה תורניות, באינטרנט ועוד. האם רק עכשיו התעורר השר למציאות הביזארית שבה לשכת המדען הראשי שלו מאוכלסת במכחיש אקלים סדרתי שמתנגד לתאורית האבולוציה, פועל בעקביות לחבל בתקנות ההגנה על הסביבה ומשוכנע שמדיניות צמצום גזי החממה שקיבלה ממשלת ישראל מתבססת על סברות כרס של מדענים נבערים ומושחתים?". איני נמנה על הקהל המקבל את דברי ד"ר אביטל על בסיס אמונה וגם איני חולק עימו את עמדתו באשר לתורת האבולוציה, אך יחד עם זאת ראוי כי כל אדם חושב יבחן את הטענות הנטענות וישווה אותן עם עובדות המציאות - כי זאת הדרך היחידה להגיע לאמת מדעית החייבת להיות תואמת למציאות. אך נבזי הוא בעיני שנציגי תנועה המונעת כל דיון ציבורי פתוח ועוסקת בתעמולה במקום בעובדות, תוקפים את המתנגד להם בטענה שהוא מציב את האמונה לפני העובדות. ד"ר אביטל דרש כי השקפות שונות ימצאו את ביטויין בתוכנית הלימודים שתעסוק גם בויכוח הניטש בינהן. דווקא דרישה זאת מתנגדת לאינדוקטרינציה אותה מנסות להנחיל תנועות דתיות. ראוי בהחלט לדון בתיאוריות השונות וללמד את תלמידי ישראל לחשוב, לחקור ולגבש עמדה. אם תתקבל גישה זאת אולי יתחילו ללמוד בישראל גם את תורת האבולוציה ולא רק את הגירסה הנוכחית הנלמדת מגיל הגן במסגרת שיעורי התנ"ך. עוד בנושא במאמר "בין מדע לאידאולוגיה". פברואר 2010 גיבורי תרבות גבורי תרבות הינו שמו של המאמר האחרון שנכתב עבור הטור ב"מקור ראשון", (ופורסם גם ב"מראה", "ניוז1" ו-"אנכי" לנוחותכם). המאמר עוסק במאמצים של "קברניטי התרבות" בישראל לתקוע יתד של מעורבות ממשלתית בשוק הספרים הסופרים וההוצאות לאור. הקריאה בהצעות החוק המשלבת את איומיו של אטילה עם תפיסותיו הכלכליות של רופא אליל גורמת לחשוב כי הנך נמצא בסרט הזוי של פיספוסים ואי שם מאחורי המצלמה מגחך לו הבמאי אפרים קישון ז"ל. לכל הקומיסרים מטעם עצמם הדואגים ל"הצלת השוק" יש תארים תרבותיים מפוצצים החל משרת התרבות, גב' לימור לבנת, המשך בניצן הורוביץ שמינה את עצמו ליו"ר "שדולת התרבות" בכנסת וזבולון אורלב מן הבית היהודי אשר מכהן כיו"ר ועדת החינוך בכנסת, גם התרבותניק הוותיק נחמן שי מקדימה הצטרף להצעת החוק ולקינוח האיש שלא הכרתם עדיין, ח"כ ד"ר חיים פרולוק אשר מונה על ידי השרהלבנת להיות יו"ר "מועצת התרבות". פרולוק מבטיח לציבור בישראל כי הצעת החוק תצטרך להתעדכן גם כדי להגן על מאיירים, על המתרגמים של ספרות זרה ועל אנשי מקצוע נוספים בתחום. בקיצור לא לדאוג - עוד מעט ידאגו לכולם. זאת אכן שעת הדימדומים בה התקבצו כל אלו על מנת לחסל את מעט החופש התרבותי שעוד קיים בשוק הספרות. לפניכם מאמרים אותם הנכם מוזמנים להפיץ ברשתות החברתיות ולשלוח לחבריכם על מנת להציג את האלטרנטיבה לאוונגרד התרבותי המאיים לשטוף את החופש הספרותי והמסחרי ממנו אנו נהנים כיום. ינואר 2010 קפיטליזם ללא אשמה כמעט כל אחד כיום רואה את המשבר הפיננסי של שנת 2008 ככשל של השוק החופשי. ב-11 בינואר נערכה בבית הסגל בקמפוס האונ' בהר-הצופים בחסות מכון ירושלים לחקר שווקים ואנכי הרצאתו של ד"ר ירון ברוק, מנהל מרכז איין ראנד לזכויות אדם בוושינגטון, אשר הציגה את ההפרכה לדעה נפוצה זאת. ד"ר ברוק טען כי למעשה היו אלו השווקים הלא-חופשיים אשר כשלו. לא היה זה הקפיטליזם אשר החזיק את שערי הריבית מתחת לשיעור האינפלציה, כשהוא מנפח את היקף ההלוואות הענקי של בועת המשכנתאות. לא היה זה הקפיטליזם שנתן לנו את 'פרדי מק' ו'פאני מיי', אשר קידמו הלוואות בתת-ריבית ותידלקו את הבועה. לא היה זה הקפיטליזם שנתן לנו את ביטוח ההפקדות ואת דוקטורינת ה"גדולים מכדי ליפול", שעודדו מהלכים עיסקיים מסוכנים. צעדים אנטי-קפיטליסטים אלו ורבים נוספים, מסביר ד"ר ברוק, סללו את הדרך למשבר הפיננסי. התרופה היחידה, היא לשחרר את השווקים לחופשי. על מנת לעשות זאת יש להבין ולקבל את השיטה המוסרית של הקפיטליזם, ולהגן עליה ללא אשמה. ב-13 בינואר נערכה הרצאה נוספת בחסות אנכי והמועדון האובייקטיביסטי באוניברסיטת תל-אביב "וושינגטון נגד ירושלים: כיצד מדיניות החוץ של אמריקה פוגעת בישראל". הייתה זאת הרצאה מאלפת אודות היחסים בין וושינגטון לירושלים על רקע נטיותיו הפילוסופיות של ממשל אובמה. את ביקורו בישראל חתם ד"ר ברוק בהופעה בתוכנית "ערב חדש" בה ניתן לצפות ביוטיוב. את הקלטות ה-DVD של שתי ההרצאות ניתן להזמין דרכנו. 27 בנובמבר 2009 פרשת "קליימט-גייט" בעולם ובישראל אתמול העביר "הבלוג הירוק" לפרסום באמצעי התקשורת את המידע הראשון שפורסם בישראל על פרשת "קליימט-גייט". מעריב היה הראשון שריכז את דיווחי הבלוג והציג אותם באתר NRG. למרות שהפרשה פרצה לרשת כבר לפני שבוע, סוקרה ברשת פוקס, בניו יורק טיימס, בוול סטריט ג'ורנל, וושינגטון פוסט ובעיתונים אמינים אחרים, אצלנו נמצאים עורכי המדורים הירוקים באלם. ייתכן שעורכי החדשות מקווים שהסערה תעבור מעל לראשיהם, אך זה לא עומד לקרות. הפרשה שכונתה בארה"ב בשם הטעון "קליימט-גייט" ממשיכה להתפתח כפטרייה גרעינית שתוריד נשורת על כל מחקרי האקלים. השלכות ראשונות ועוד תגליות על עיוות נתונים במכון המחקר האקלימי בניו זילנד כבר מסוקרות בבלוג הירוק. בתמצית הסיפור: מידע שנחשף (אולי על ידי האקר ואולי על ידי חושף שחיתות פנימי) ממרכז לחקר האקלים באוניברסיטת מזרח לונדון (אשר היה השחקן המרכזי בדו"חות האקלים של האו"ם וקידום האג'נדה החממיסטית ), מגלה כי נקשר קשר למנוע גישה לנתונים מדעיים. בנוסף אף נקשר קשר להשמיד נתונים שלגביהם הוגשו בקשות גילוי לפי חוק חופש האינפורמציה. יתרה מכך מדעני המרכזי הפעילו מערכת מורכבת של קשרים על מנת למנוע פרסומם של מחקרים החולקים על דעתם במגזינים מדעיים יוקרתיים תוך שהם מציגים מצג של אחדות דעים. הפותים הגדולים שנחשפים בפרשה הם העיתונים והעיתונאים שמיחזרו את התעמולה מבלי לבדוק את העובדות לעומק, כפי שמצהיר על עצמו ג'ורג מונביוט מן הגארדיין הבריטי: "אני מתנצל. האמנתי יותר מדי לחלק מאלה שסיפקו את האינפורמציה בה האמנתי ואותה הפצתי. לו חקרתי יותר לעומק בנושא הייתי יכול להיות עיתונאי יותר טוב." ללא נתונים - אין מדע. ללא בדיקת עובדות - אין עיתונות. פרשת "קליימט-גייט" דורשת מאנשי המדע כמו מן העתונאים חשבון נפש. 13 בנובמבר 2009 נפילת החומות התודעתיות השבוע האחרון עמד בסימן יום השנה לציון נפילת החומות שכלאו את תושבי מזרח גרמניה והגוש המזרחי ב"גן העדן" הקומוניסטי. יחד עם החומות חלפו גם עשורים של עוני מנוול ומשפיל אשר האינטלקטואלים נוטים להשכיחו, כיום, כאשר ממשלות המערב מניפות את דגל "חלוקת העושר מחדש" ומשתמשות בכל משבר אמיתי (שהן גרמו לו כמו בועת המשכנתאות) או מדומה (כמו ההתחממות הגלובלית) על מנת לקדם את השתלטות הממשלה הגדולה על חיי ונכסי הפרט. קיראו את הפוסט של דון ווטקינס ממכון איין ראנד הנוגע באופי המנוול של החיים תחת השלטון הקומוניסטי, וראו גם את מאמרה של ראנד "הניחו לנו לעשות" המציין כדוגמא את משמעות "הניסוי המזרח גרמני". "בדורנו שלנו", כתבה איין ראנד בשנת 1962, "ההבדל בין מערב ומזרח גרמניה הוא עדות כה ברורה ליעילותה של כלכלה חופשית (בהשוואה) לעומת כלכלה מפוקחת עד ששום הסבר נוסף אינו נדרש ושום תיאורטיקן אינו ראוי לשום בחינה רצינית אם הוא מתחמק מקיום הניגוד הזה, עוזב את משמעויותיו ללא תשובה, את גורמיו ללא זיהוי ואת שיעורו ללא לימוד". מאמריהם של ג'ק ווקלנד וד"ר יוחאי סלע עוסקים באירוע שבו האיסלמו-טרוריסט, מייגור חסאן מאליק, ביצע את התקפת הטרור המשמעותית הראשונה מאז ה-11 בנובמבר על אדמת ארה"ב. זה עוד מקרהשבו עובדות המציאות מערערות את חומות התודעה שנבנו על ידי "התקינות הפוליטית". האם אמריקה תוריד את המסכות המערפלות את ההבנה של אופי האוייב האידיאולוגי מולו היא ואוהבי החופש עומדים? |
|
|
|
|
דבר העורך |
|
06 באוגוסט 2010 חזיתות מתחממות בסוף חודש יולי פורסם המאמר "החינוך לחורבן" העוסק בטענותיהם של הפליטים הערביים וצאצאיהם ל"זכות השיבה", והוצג המתכון לאסון ההומניטרי הבא המטופח בעזרת מערכת ההופכת את ההטפה להתאבדות ולרצח עם לאידיאל חינוכי ולמטרה מדינית ראויה. השבוע אני מתכבד לברך את האנשים שהביאו לכך שהערב, ובמוצאי שבת תעסוק התוכנית "רואים עולם" בהנחייתו של יעקב אחימאיר בסרט ובתופעה בה עסק המאמר. אני משוכנע כי נדרש מאבק לא פשוט על מנת להביא אמיתות מדאיגות, אם כי כה פשוטות וברורות לידיעת הצופה הישראלי. המפגש הבא של "במת אנכי" מתוכנן לתאריך 16 באוגוסט ויארח את העיתונאי החוקר והמפיק של הסרט "למען הנכבה", מר דוד בדין. הנכם מוזמנים להירשם למפגש בדף האירוע שנפתח עבורו בפייסבוק או דרך אתר הסרט - כאן. ניתן לקבל מידע ולהירשם גם בפנייה ישירה במייל. המהלך הפלשתינאי הינו חלק מטבעת הסוגרת על ישראל ומנסה להדק את הלחץ מעת לעת, אם במשט או בפעולת ראווה של פיגוע "דיפלומטי" או אם בשילוח טילים וירי. הערכה יוצאת דופן בבהירותה ומשמעותה מספקת הפרשנית הפוליטית, קרוליין גליק בהרצאה שניתנה במהלך אירוח בקהילה היהודית בבולטימור - הנכם מוזמנים לצפות בהרצאה כאן. במאמרי השבועי שהופיע בטור "על הכוונת" במקור ראשון "מי הרג את חוק מכסות הפליטה?" עסקתי בעוד "חזית חמה" המתפתחת על רקע הנטייה התקשורתית לנפח עובדות חסרות רלוונטיות, בעזרתה אנו לומדים השכם וערב כי מעולם לא היה העולם כה חם - הבסיס לתיאורים אלו הן מדידות שנבחרו בקפידה על ידי הוצאה מהקשר - אומנות אותה שיכללה תקשורת ההמונים המודרנית לא רק בסיקור נושאים פוליטיים. בפועל נמצאת החקיקה המבוססת על נבואות הקץ של ההתחממות הגלובלית בנסיגה כפי שמתואר במאמר. קריאה מועילה והנחות יסוד בדוקות. בועז ארד |
|
המשך קריאה...
|
|
|
אנכי ביוטיוב |
|
מבחר חלקי של מאמרי "אנכי" ופעילותינו בעיתונות עם התגברות ההתיחסות התקשורתית להגותה של ראנד גם בישראל מתגברת ההכרה בחשיבות הגותה. אנו רואים לנו לכבוד לקחת חלק בדיון האינטלקטואלי הישראלי הבא לידי ביטוי בעיתונות. לפניכם סקירה חלקית והפניות לביטויי פעילותינו בעיתונות הישראלית. בעקבות הרצאת ד"ר ברוק שנערכה ביוני 2007 בישראל פירסם מאיר עוזיאל מאמר במקור ראשון וכך גם הג'רוזלם פוסט במאמר מקיף של אורית ארפא (חלק 1) שהעלה גם קטע וידאו מן ההרצאה לאתר. המאמר המתייחס לפילוסופיה של איין ראנד בכלל ובישראל ובפרט וחלק שני המתמקד בהרצאתו של ד"ר ברוק"אינך נלחם בטקטיקה" כאן. מאמרו של ד"ר ירון ברוק "תחייתה של הממשלה הגדולה" תורגם לעברית באוקטובר 2008 ומופיע גם באתר NEWS1. את יובל החמישים לפרסומו של מרד הנפילים חגגנו בהופעהבתוכנית הלילה של דודו ויצטום. בהופעה משותפת עם רותםסלע (מקים ועורך אתר הקפיטליסט היומי) ועסקנו בחשיבות יצירתה של ראנד. תרגום מאמרה של איין ראנד "פילוסופיה: למי היא נחוצה" הועלה לאתר האינטרנט של מעריב NRG וניתן להצטרףלדיון על המאמר כאן, מאמרי מאנכי החלו להופיע בקביעות באתר NEWS1 של יואב יצחק- "אנכי ב News1 /NFC" לצד מאמרים ודעות מטעם כותבים נוספים ממכון איין ראנד בארה"ב. המאמר בנושא אי המוסריות של הגיוס הכפוי "צבא החובבים לישראל" הופיע באומדיה (למאמר ב"אומדיה") בנוסף למאמרים אחרים אותם תרמנו לאומדיה. לאחרונה הוסף מאמרו של רותם סלע על העיוות הדמגוגי של דו"ח העוני, "עבודה שחורה, כלכלה שחורה", הגיע גם לפרסום ב"דה-מרקר" ואתר "הארץ" והנכם מוזמנים להתרשם כאן. בג'רוזלם פוסט (18 פברואר 2008) הופיעה כתבה על האנשים המקדמים את השוק החופשי בישראל המוקדשת לחברינו רותם סלע, מוטי הינרייך (מאתר קו ישר ) ואחרים. אנו גאים להיות חלק מן הדיון הציבורי מעצב הערכים בישראל. במאי 2008 הוקם אתר חדש "הבלוג הירוק - הפורום לרציונליות סביבתית", האתר הראשון בישראל המציע חשיבה רציונלית למול ההיסטריה התקשורתית סביב ההתחממות הגלובלית .www.green-logic.org
הבלוג הירוק ירכז את פעולות הפורום לרציונליות סביבתית על מנת לסייע בהתווית סדר עדיפויות נכון יותר למשאבינו מאשר להרעיב את החלשים ולמנוע פיתוח ושגשוג.הנכם מוזמנים להציץ ו(לא) להפגע. ולשלוח לנו חומרים מעניינים שיעשירו את האתר. במסגרת פעולותינו במסגרת "הבלוג הירוק" אירחנו את פרופ' ניר שביב מהאונ' העברית להרצאה בנושא: "התחממות גלובלית; האם מעשי ידי אדם"? ניתן להזמין את ההקלטה של ההרצאה ולצפות בקדימון כאן. באוגוסט 2008 "פרץ משבר המים" ובמסגרת פעילותנו להסביר כי מקור המשבר בניהול בולשביקי ולא ב"אסון טבע" פורסם מאמרי בנושא בגליון "ניוזוויק" ישראל, והמאמר "אין משבר מים בישראל!" מאת מוטי היינריך פורסם ב"אנכי" ובאתר NFC- הנכם מוזמנים להיכנס ולהביע עמדתכם בתגובות. עם פרוץ המשבר הכלכלי בחודשים אוקטובר נובמבר 2008 העלנו את המאמרים "תחייתה של הממשלה הגדולה" מאת ד"ר ירון ברוק, מנהל מכון איין ראנד, והמאמר "להגנת הספקולנטים וסוחרי-החסר" מאת עמית גתה המנסים להכניס את האצבע לאחד החורים בסכר התקשורתי המתמוטט מול לחץ "המומחים" מטעם עצמם שכובש את התקשורת העולמית והישראלית. (מאמרו של עמית גתה הופיע בגלובס ובאתרו של יואב יצחק הופיעו שני המאמרים כאן ו-כאן). המאמר "מחשיכי המאורות" פורסם ב"יום כדור הארץ" באפריל 2009 בגלובס תחת הכותרת אין לי שום כוונה לכבות את האור והוא כנראה הקול היחידי שפורסם בעיתונות המובילה בישראל נגד האמת המוחלטת והנצחית של תנועת כיבוי האורות של הציביליזציה. |
|
|
