4 בינואר 2011
ג'ון דויד לואיס, זכרונו לברכה
בתמונה: ג'ון מנחה סמינר שנערך במרכז דיין באונ' תל-אביב בשנת 2008. (צילום: אנכי)
אמש התבשרתי על פטירתו של חבר יקר, היסטוריון פילוסוף ומרצה גדול שאהב בני אדם, חירות וחיים ונלחם למענם עד לרגע האחרון.
אוהבי החירות בעולם, איבדו אמש את אחד מן הלוחמים הגדולים למענה.
יהי זכרו ברוך.
לביקור באתרו של ד"ר לואיס - כאן.

16 בדצמבר 2011

פורצי המעטפת ומוסר ההקרבה
בסימן פריצת מעטפת גבול היכולת והאפשרויות של המין האנושי צויין השבוע יום השנה ה-100 להישגו של אמונדסן ומשלחתו אשר הגיעו וציינו נוכחות אנושית בפעם הראשונה בהיסטוריה בקוטב הדרומי. אין זה מקרי שמי שהזכיר לי את קיומו של הציון ההיסטורי הזה, אשר הסעיר את העולם בזמנו, היה היזם ואיש העסקים ריצארד ברנסון, הבעלים של תאגיד ווירג'ין העולמי אשר כתב על יום השנה המאה להישגו של אמונדסן בבלוג שלו.

ברנסון ציין בראיון שהעניק השבוע בישראל כי העובדה שנטל על עצמו משימות מאתגרות כגון חציית האוקיינוס בכדור פורח, כמו גם כל משימה של מגלה יבשות או חוצה אוקינוסים הפורץ נתיב חדש בארץ לא נודעת מהווה הכנה חשובה לעולם העסקים. גם אלו החוקרים שטח חדש וגם אנשי העסקים צריכים למפות את הנתיב שבו יבחרו, להתכונן ולהצטייד מול הסכנות ולהכין תכניות למקרה חירום, זאת היא גם חלק מן ההתכוננות אליה נדרש איש העסקים המבקש לפלס דרך למוצר וחברה חדשים בשוק המזמן הפתעות, סיכונים וסיכויים. על ההבדל שבין חברה מצליחה לכושלת, בין מבצע אובדני לבין הישג מחושב. קוראינו מוזמנים לקרוא את מאמרה של מיכל פרם-כהן אשר סוקר את ספרו של רולנד הנטפורד, "המקום האחרון על פני הארץ".
ברנסון הוא אחד היזמים הגדולים של העשורים האחרונים ומלבד העסקים ה"רגילים" שלו שכיסו את עולם המוסיקה, התקשורת, התעופה, המשקאות ועוד רבים אחרים הוא גם מציין את המשך דרכם של גיבורים מסוגו של אמונדסן הפורצים את המעטפת במיזם תיירות החלל העתידני שלו של וירג'ין גלאקטיק. על המיזם הזה כתבתי במאמרי "אל הכוכבים!" – כאן.
ברנסון התארח בישראל והעניק ראיון מפורט במסגרת "בזק אקספו", המיצג הטכנולוגי של חברת התקשורת בזק. במסגרת הראיון ביקשה אילנה דיין, המראיינת, לחדד את הפער הדימיוני הקיים לכאורה בין מוסר לעסקים. הפער הזה מתבסס על הנחת היסוד כי המוסר יסודו בהקרבה עצמית וכי כל מעשה המוביל לרווח הינו בהכרח מנוגד למוסר. זהו כשל מחשבתי המתקיים במחשבתם של אינטלקטואלים מנותקים מן המציאות ואנשי תקשורת מובילים בישראל ובעולם. זה הוא גם הפער בין המעשי והרציונלי לבין מה שנתפס כמוסרי ונעלה, אך בלתי מעשי ונידון לאבדון "הירואי" שהפך בתחילת המאה שעברה את סקוט לגיבור הטראגי בעוד אמונדסן, הגיבור הריאלי שאכן שינה את העולם לטובה, נשכח.
וכך נשמע הכשל הזה בשאלה ששאלה אילנה דיין את ריצארד ברנסון: "קראת לחבריך אנשי העסקים לעשות פחות כסף ולעשות יותר טוב...". תשובתו של ברנסון היתה: "אני לא אומר למנהיגים עסקיים לעשות פחות כסף... העסק שאתה יוצר כשלעצמו עושה טוב בחברה, אתם יוצרים עסקים, יוצרים משרות, אתם עושים את השינוי בחייהם של אנשים, על ידי העסק שאתם יצרתם...", ברנסון המשיך ופירט, כי כנראה שידרשו אנשי עסקים על מנת לפתור את בעיות העולם שכן נראה כי יהיה זה חסר אחריות להותיר את התתמודדות עם הבעיות לפוליטיקאים.
אילנה דיין המשיכה והקשתה: "האם קפיטליסט יכול לשלוט בתאוות הבצע? הוא נמצא בעסק בשביל הכסף, בשביל השרידות...".על כך ענה ברנסון "ראשית אני לא מסכים עם הנחת היסוד שלך...". כל הכבוד ברנסון!
תיעוד וידאו מורחב של הראיון הועלה לרשת לטובת מנויי אנכי – כאן.
אתמול ערכתי ראיון בכתב עם כתבת המגזין של גלן בק, The Blaze, את הראיון שעסק בתנועה הליברלית החדשה והקשר שלה לתנועת מסיבות התה האמריקאית יוכלו מנויי אנכי לקרוא כאן.
לקוראי, זה הזמן להודות על התמיכה וגילוי העניין במאמרי אנכי. אנצל הזדמנות זאת גם לשוב ולקרוא לך לחתום על מנוי ולתמוך בפעילותי לקידום ערכי החופש והרציונליות.
קריאה מועילה
והנחות יסוד בדוקות,
בועז ארד
שתפו את מאמרינו עם חבריכם בפייסבוק על ידי הקלקה על הכפתור ו-Share:
